טיפול בהבעה ויצירה

טיפול בהבעה ויצירה מציע דרך לטיפול רגשי, לא רק מילולי, בעזרת שפה של דימויים, באמצעות צבעים, משחקים, חומרים פלסטיים, תחפושות משחקים ותחושות, כאשר האומנויות השונות הינן כלי להבעה רגשית של המטופל.

יתרונה של גישה טיפולית זו, שהיא מאפשרת  באופן עקיף לעבוד על הרחבת היצירתיות.

הטיפול ביצירה והבעה משלב תיאוריות מסורתיות של פסיכותרפיה, טכניקות מתחום הפסיכולוגיה, ותיאוריות הנוגעות לתהליכי יצירה ולמאפיינים  השונים של חומרי האומנות והשימוש בהם.

מטרות הטיפול בהבעה ויצירה דומה למטרות כל טיפול פסיכותרפי: שיפור ושימור הבריאות הנפשית ואיכות החיים של המטופל.

אך בעוד טיפול פסיכולוגי מתמקד בתקשורת מילולית בלבד,הטיפול ביצירה והבעה משתמש באומנויות השונות, בכלים כמו ציור פיסול, דרמה, משחק ועוד, בכדי לתת מענה לקשיים שמעלה המטופל מתחומי חייו השונים.

ישנן גישות שונות בטיפול בהבעה ויצירה, הגישה בה אני עובדת הינה:

• הפסיכותרפיה האנליטית באומנויות

גישה זו מתמקדת בקשר הנוצר בין המטפל והמטופל. מקומן של האומנויות בגישה זו, הן, כאמצעי לייצוג הקשר הטיפולי ואמצעי ליצירת העברה בין מטופל למטפל. בגישה זו יש לאומנויות משקל שונה בתקופות שונות של הטיפול, בהתאם לתהליך הטיפול ולשלב בו נמצא המטופל. האמנות היא כלי רב עצמה ליצירת השלכות שמטרתן יכולה להיות גם השגת שליטה על העולם החיצוני.

האמנויות השונות יכולות לגלות ביטויי העברה, המטופל יכול להשתמש באומנות, כתקשורת לא ישירה וביטוי תכנים, שאין לדעת איך יתקבלו בדרך אחרת. בתהליך היצירה ניתן לבטא אלימות בדרך, שאינה פוגעת באיש. תחת האיסור להיות אלים יכול המטופל להיות תוקפני והמטפל יכול להכיל את ההתקפות הללו. המטופל יכול לתקן ,לבנות מחדש דימוי עצמי חיובי וכל זאת בלי לספוג ביקורת.

המטופל יכול להיות באותו זמן גם הרסני וגם יצירתי ולבחור אם לחלוק זאת עם המטפל או לא.